ווייסלב טנקוסיץ'
 | |
| לידה |
20 בספטמבר 1880 רוקלאדה, נסיכות סרביה,  |
|---|---|
| פטירה |
2 בנובמבר 1915 (בגיל 35) טרסטניק, ממלכת סרביה  |
| מקום קבורה |
בית הקברות החדש של בלגרד (1922)  |
| מדינה |
ממלכת סרביה |
| השתייכות |
 צבא סרביה |
| תקופת הפעילות | 1903–1915 (כ־12 שנים) |
| דרגה | מאיור |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת הבלקן הראשונה מלחמת העולם הראשונה | |
| עיטורים | |
|
מסדר הכוכב של קאראג'ורג'ה | |
  | |
ווייסלב טנקוסיץ' (בסרבית: Војислав Танкосић; 20 בספטמבר 1880 – 2 בנובמבר 1915) היה איש צבא סרבי. יד ימינו ואיש סודו של דרגוטין דימטרייביץ'. טנקוסיץ' היה ממפקדי ארגון הטרור "היד השחורה", ונודע בשל חלקו בתכנון רצח פרנץ פרדיננד. נהרג במהלך מלחמת העולם הראשונה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טנקוסיץ' נולד ב-20 בספטמבר 1880 בעיר רוקאלדה שבנסיכות סרביה. הוא למד בבתי ספר צבאיים ולאחר מכן התגייס לצבא סרביה. הוא התיידד עם דרגוטין דימטרייביץ' והשתתף בהפיכה בסרביה ב-1903, ולאחריה הוציא להורג את שני אחיה של המלכה דראגה מאסין. הוא סופח ל"ארגון המהפכה הסרבי" - יחידה מיוחדת אשר נועדה לבצע פעולות גרילה בתחומי האימפריה העות'מאנית לצורך שחרור קוסובו ומקדוניה מידי העות'מאנים. הוא ביצע שלל פעולות בעורף העות'מאני ואף בתוך נסיכות בולגריה, ונודע בשליטתו המעולה באנשיו. על פי המסופר כאשר פעם הם חצו עמו גשר, הוא ביקש מהם ללא כל סיבה לקפוץ מהגשר, והם קפצו ללא היסוס.[1]
עם פרוץ משבר בוסניה ב-1908, רצה טנקוסיץ' להרחיב את פעילויות הגרילה גם נגד האימפריה האוסטרו-הונגרית. הוא הקים בתי ספר מיוחדים בסרביה אשר בהם הוכשרו מתנדבים למטרה זו. הוא גם החל לאסוף מודיעין בבוסניה והרצגובינה. עם זאת, ב-1909 הסתיים המשבר, ופעילותו של טנקוסיץ' התבררה כמיותרת. עם זאת, טנקוסיץ' לא ויתר על איחוד בוסניה והרצגובינה עם סרביה, והיה ידע בדעותיו הפאן-סלאביות. יחד עם דימטרייביץ' וקצינים קיצוניים נוספים, הקים טנקוסיץ' את ארגון הטרור "היד השחורה" (או בשמו הרשמי: "איחוד או מוות"), אשר תמך בביצוע התנקשויות בבכירים ברחבי אוסטרו-הונגריה כדי להביא לאיחוד המיוחל.
כאשר נסללה הדרך למלחמת הבלקן הראשונה ב-1912, החל טנקוסיץ' בהכשרת מתנדבים לפעילות גרילה בתחומי האימפריה העות'מאנית. הוא ברר את המתנדבים בקפדנות, ובין היתר דחה את גברילו פרינציפ בשל ממדי גופו הקטנים. עוד לפני פרוץ המלחמה הוא נשלח לאלבניה, שם יצר קשר עם המנהיג האלבני עיסא בולטיני ויחד עמו יצר מרד אלבני באזור מיטרוביצה בין יוני-יולי של אותה שנה. יומיים לפני פרוץ המלחמה החל טנקוסיץ' בפעילות ללא אישור מהממונים עליו, אולם כעבור שלושה ימים בלבד חבר לצבא הסרבי הסדיר.
ב-1914 טנקוסיץ' היה ממתכנני רצח פרנץ פרדיננד, ואף צייד בעצמו את חוליית הרוצחים. במסגרת האולטימטום של יולי, דרשו האוסטרו-הונגרים את הסגרתו של טנקוסיץ'. בשל כך, הוא נכלא באופן זמני, אולם שוחרר עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה והפלישה האוסטרו-הונגרית לסרביה. טנקוסיץ' פיקד על פלוגת מתנדבים ולחם עמה כנגד האוסטרו-הונגרים. ב-2 בנובמבר 1915, במהלך נסיגה, נהרג טנקוסיץ' ליד הכפר טרסטניק.
חייליו קברו אותו בחשאי בבית הקברות המקומי. עם זאת, האוסטרים הצליחו למצוא את הקבר והוציאו ממנו את הגופה. כתבים אוסטרים צילמו אותה, ופרסמו אותה בעיתונות תחת הכותרת "סופו של טנקוסיץ'". לימים הצליחו חייליו לשעבר להניח את ידיהם על שרידי הגופה, והעבירו אותם לאמו. היא קברה אותם בבית העלמין החדש בבלגרד ב-1922. הקבר נמצא כעת בחלקה IV, בשורה השלישית, קבר מס' 6.[2]
